החלטה בתיק ה"פ 45062-06-11 - פסקדין

1.         לפניי בקשה לסעד זמני, לפיה מתבקש בית המשפט להצהיר כי המשיבה אינה רשאית לנקוט בהליכי פינוי כנגד משק 112 במושב הודיה (להלן:- "המשק"), כל עוד אין בידה פסק דין כנגד המבקשת, לחילופין ליתן צו מניעה האוסר על המשיבה לנקוט בהליכי פינוי המשק.

2.         עניינה של התובענה נשוא הבקשה הינו תביעה למתן פסק דין הצהרתי או למתן צו מניעה קבוע, שעניינו אי ביצוע הליכי פינוי על ידי המשיבה כנגד המשק שבבעלות המבקשת ושבו היא גרה וזאת עד לקבלת פסק דין כנגד המבקשת, שכן פסק דין כזה ניתן רק כנגד בעלה של המבקשת המתגורר עמה במשק ואשר כלל לא ידעה עליו המבקשת.

3.         למשיבה פסק דין כנגד בעלה של המבקשת מיום 11/07/00 בתביעה אזרחית 7642/99 שהוגשה על ידי המשיבה בבית משפט השלום בירושלים כנגד בעלה של המבקשת ביחס למשק בו יש למבקשת בעלות במחצית מן הזכויות ואשר בגינו נפתח תיק הוצל"פ שעניינו פינוי והריסה של המשק.

פסק הדין ניתן במסגרת הסכם פשרה אליו הגיע בעלה של המבקשת עם המשיבה, בעוד לטענת המבקשת לא ידעה כלל על קיומו של ההליך ועל פסק הדין שניתן.

לטענת המבקשת, המשיבה התמהמהה בביצועו של פסק הדין ואף לא יידעה המבקשת על דבר קיומו, עד אשר החלו לאחרונה הליכי ההוצל"פ ולמעשה רק כשהתייצבו פקידי ההוצאה לפועל במשק, נודע למבקשת בדיעבד עניין פסק הדין.

המבקשת טענה כי הינה בעלת מחצית מהזכויות בנכס והמשיבה אינה יכולה לינוק את זכות הפינוי הקיימת לה מכח פסק הדין הקיים כנגד בעלה וליישם אותו לגביה.

4.         המשיבה מנגד טענה כי יש לדחות הבקשה. לשיטתה, עובדות המצוינות בתצהיר המבקשת עצמה, כובלות אותה ומחייבות אותה במעשי בעלה, שכן על פי תצהירה נשואים היא ובעלה כבר עשרות בשנים ומתגוררים יחד בנכס משנת 1968 וכי בעלה הוא אשר עסק תמיד בנושאים הנוגעים לצד הכלכלי, הרי שאף לשיטתה של המבקשת עצמה, בעלה הוא השליח הכלכלי של התא המשפחתי ושלוחו של אדם כמותו ומשכך פעולת השלוח, במקרה זה בעלה שלך המבקשת, מחייבת אף את השולח, קרי את המבקשת.

לשיטת המשיבה, הרי משבעלה של המבקשת הגיע להסכם פשרה עם המשיבה שקיבל תוקף של פסק דין, הרי שהקרבה המשפטית בין המבקשת לבעלה מחייבת כי פסק הדין שניתן כנגד בעלה יחשב כמעשה בית דין גם כלפיה.

המשיבה הפנתה לפסיקת בית המשפט בעניין זה, לפיה מי שלא היה צד להליך אך עומד ביחסי קרבה משפטית עם מי מבעלי הדין, קרי קיימת קרבת עניין בן עניינו של מי שאינו צד להליך למי שהוא צד להליך, מנוע מלשוב ולהתדיין בעילת תביעה שהוכרעה לגוף העניין בפסק דין חלוט שניתן.

לאור כל אלה, טענה המשיבה כי למבקשת אין כל עילה המקימה לה זכות לנקוט בהליך שנקטה וכל המהלך אינו אלא מהלך טקטי שנועד לדחות את הקץ ולהרחיק את רוע הגזירה.

בשל כל אלו בקשה המשיבה לדחות הבקשה וכן נוכח זהות הסעדים בבקשה ובהליך העיקרי, הרי שההחלטה כאן תהווה פסק דין בתיק כולו.

5.         דיון בבקשה התקיים ביום 29/08/11, המשיבה וויתרה על חקירת המבקשת ועל הגשת סיכומים מטעמה וביקשה לראות בתגובתה לבקשה גם כסיכומים. התובעת הגישה סיכומים מטעמה, בהם שבה וטענה כי המשיבה מנועה מלנקוט כל פעולה ביחס למשק עד לקבלת פסק דין חלוט נגד כל בעלי הזכויות בו וכן ביקשה להדגיש בהקשר של נסיבות קבלת פסק הדין כי המדובר במשק שהינו חלק ממבנים שנבנו בעידוד הממשלה ובמימון המדינה והובטח לה ולבעלה כי הסדרת המבנים מובטחת, כן ציינה כי המשיבה מנסה ליצור מצג כאילו מדובר בהליכים ארוכים שלא יכול להיות שהמבקשת לא ידעה עליהם כאשר בפועל מדובר בהסכם פשרה שנחתם ברגע והביא לסיום ההליך במהירות כשהמבקשת כלל לא ידעה על קיומו בעיקר בשל מחדלי המשיבה ועוד ביקשה להדגיש כי פסק הדין ניתן במסגרת הסכם פשרה ולא בהליך משפטי ארוך בו נקבעו החלטות מצד בימ"ש שיש בהן לחייב גם המבקשת.

בתגובה לסיכומים טענה המשיבה להרחבת חזית בסיכומי המבקשת.

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום להיעתר לבקשה.

הלכה היא, כי מטרתו של סעד זמני, הוא להותיר את המצב הקיים עד להכרעה בתובענה העיקרית, על מנת שלא תימצא התובענה העיקרית עקרה. במקרה דנן, ברור הוא, כי אם יבוצע הליך הפינוי טרם הכרעה בטענותיה של המבקשת, הרי שאין טעם בקיום ההליך העיקרי והיות ומדובר בנזק שלא ניתן לתקנו, בשים לב לכך שמדובר בהריסת מבנים, ומכאן, דחיית התובענה עלולה לגרום למבקשת נזק חמור ובלתי הפיך.

7.         טענת המשיבה נוגעת לשאלת סיכויי התביעה. המשיבה סומכת טענותיה על פסיקה שעל פיה, קיימת קרבה משפטית בין המבקשת ובין בעלה. משהוכרע עניינו של בעלה, הרי שההכרעה בעניינו מהווה מעשה בית דין עבור המבקשת וסיכוייה לזכות בהליך העיקרי קלושים, ומשכך, במאזן האינטרסים, אין להעדיף את אינטרס המבקשת להותיר את המצב הקיים עד להכרעה בתובענה על פני אינטרס המשיבה לבצע את פסק הדין שניתן נגד בעלה של המבקשת.

8.         דומתני, כי לכאורה, כלל ה"קרבה המשפטית" אינו חל בעניינו.

כלל הקרבה המשפטית הינו כלל שעניינו בהשתק צד מלטעון טענותיו, היות שעניינו נדון בבית המשפט ואינטרס שלו יוצג כהלכה בהליך קודם.

על כלל הקרבה המשפטית אמר בית המשפט: